חוק זכויות החולה – מידע רפואי, העתק מהתיק, הסכמה מדעת וסודיות, ומה זה אומר מול חברת הביטוח

מכונת צילום שממנה עולה עותק בלילך של התיק הרפואי, ולצידה מעטפה פתוחה: העתק מהתיק מגיע לכם, ואתם מחליטים למי הוא עובר

חוק זכויות החולה קובע מה מגיע לכם מול כל מי שמטפל בכם: רופא, מרפאה או בית חולים. יש בו זכות לטיפול, למידע, להסכמה מדעת, לסודיות ולכבוד. ובביטוח, שלוש מהזכויות האלה עובדות בשבילכם כל הזמן: לקבל העתק מהרשומה הרפואית, להחליט למי המידע עובר, ולהשיג דעה נוספת. כאן מה כתוב בחוק, סעיף אחרי סעיף, ואיך משתמשים בזה כשממלאים הצהרת בריאות או מגישים תביעה. העמוד הוא חלק מבדיקת התיק הביטוחי.

בקצרה

חוק זכויות החולה, התשנ״ו, חל על מי שמבקש או מקבל טיפול רפואי, ועל המטפלים ועל המוסדות הרפואיים. 6 דברים שכדאי לדעת:

  • מגיע לכם לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלכם, כולל העתק (סעיף 18(א)).
  • לעכב מידע מותר רק כשהוא עלול לגרום נזק חמור לבריאות, ואז ועדת אתיקה מחליטה (סעיף 18(ג)–(ד)).
  • מידע רפואי עליכם עובר לאחר רק במקרים שבחוק, למשל בהסכמתכם, ורק במידה הנדרשת (סעיף 20).
  • טיפול רפואי ניתן רק בהסכמה מדעת. בניתוחים ובעוד כמה טיפולים, ההסכמה בכתב (סעיפים 13 ו-14).
  • מותר לכם להשיג דעה נוספת על הטיפול, והמטפל עוזר בזה (סעיף 7). מי מממן אותה, זו כבר שאלה אחרת.
  • בכל מוסד רפואי יש אחראי לזכויות המטופלים, שמקבל תלונות ומטפל בהן (סעיף 25).

מה בעמוד

מה קובע חוק זכויות החולה?

החוק נועד לקבוע את הזכויות של מי שמבקש טיפול רפואי או מקבל אותו, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו (סעיף 1). ״מטופל״ בחוק הוא חולה, וכל מי שמבקש או מקבל טיפול רפואי. ״מוסד רפואי״ הוא בית חולים או מרפאה (סעיף 2). החוק עוסק ביחסים ביניכם לבין מי שמטפל בכם, ולא במי שמשלם: לפי סעיף 29, הוא לא פוטר מתשלום על שירותים רפואיים.

הזכויות הבסיסיות, בקיצור:

הזכותמה כתוב בחוקהסעיף
טיפול רפואימי שזקוק לטיפול זכאי לו, לפי הדין ולפי התנאים בשירותי הבריאות. במצב חירום רפואי: טיפול דחוף בלי התניה3
בלי הפליהמטפל ומוסד רפואי לא מפלים בין מטופלים בגלל דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל או טעם דומה. הבחנה לפי גיל משיקולים רפואיים אינה הפליה4
טיפול נאותברמה המקצועית ובאיכות הרפואית, וגם ביחסי אנוש5
לדעת מי מטפל בכםמי המטפל, ומה התפקיד שלו6
דעה נוספתביוזמתכם, והמטפל והמוסד עוזרים לממש אותה7
רצף טיפולבמעבר בין מטפלים או מוסדות, אפשר לבקש שישתפו פעולה8
כבוד ופרטיותהמטפל וכל עובד במוסד שומרים עליהם10
איור 1 · הזכויות הבסיסיות בחוק זכויות החולה · מקור: נוסח החוק באתר המוסד לביטוח לאומי

מה זה אומר: הזכות לטיפול ניתנת ״לפי התנאים״ של מערכת הבריאות. מה הקופה נותנת נקבע בחוק אחר, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובסל הבריאות. ובמצב חירום רפואי, כל אדם זכאי לטיפול דחוף, גם מי שלא מבוטח בקופה, כמו שמוסבר בביטוח בריאות לתיירים.

איך מקבלים העתק מהתיק הרפואי, ומתי מותר לעכב מידע?

לפי סעיף 18(א), מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית שמתייחסת אליו, כולל העתק. הרשומה היא מה שהמטפל מתעד על מהלך הטיפול: פרטים מזהים, הרקע הרפואי, האבחנה והוראות הטיפול (סעיף 17). רשימות אישיות של המטפל אינן חלק ממנה.

  • מתי אפשר שלא למסור. רק כשהמידע עלול לגרום נזק חמור לבריאות הגופנית או הנפשית של המטופל, או לסכן את חייו. המטפל מודיע מיד לוועדת אתיקה, והיא מאשרת, מבטלת או משנה את ההחלטה. לפני כן היא רשאית לשמוע אתכם (סעיף 18(ג)–(ה)).
  • מי מוסר. חבר בצוות המטפל מוסר מידע רק בתחום העיסוק שלו, ובתיאום עם האחראי על הצוות (סעיף 18(ב)).
  • כמה זה עולה. לפי חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות על מגילת זכויות המטופל, מותר לגבות תשלום על העתק. התשלום סביר, לכיסוי האיתור וההעתקה, או לפי תעריף משרד הבריאות (סעיף 2.15). והחוק מאפשר לשר הבריאות לקבוע תשלום מרבי להעתק (סעיף 32(3)).
  • ועדת בדיקה. אם מוסד מינה ועדה לבדוק תלונה שלכם, הממצאים והמסקנות שלה נמסרים גם לכם (סעיף 21).
  • תיעוד חסר. חושבים שממצא לא תועד ברשומה? אפשר להגיש השגה לוועדת אתיקה, והיא רשאית להורות לתעד אותו (סעיף 23).

מה זו הסכמה מדעת, ומתי היא בכתב?

לפי סעיף 13, טיפול רפואי ניתן רק אחרי שהמטופל נתן הסכמה מדעת. כדי שתוכלו להחליט, המטפל מוסר לכם, במידה סבירה, את מה שצריך לדעת (סעיף 13(ב)):

  • האבחנה והפרוגנוזה.
  • מהות הטיפול המוצע, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים.
  • הסיכונים, כולל תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות.
  • הסיכויים והסיכונים של טיפול חלופי, או של ויתור על טיפול.
  • אם הטיפול חדשני, גם את זה.

ההסכמה יכולה להיות בכתב, בעל פה או בהתנהגות. בטיפולים שבתוספת לחוק היא בכתב: ניתוחים (חוץ מכירורגיה זעירה), צנתורים של כלי דם, דיאליזה, הקרנות, הפריה חוץ גופית וכימותרפיה (סעיף 14). חוזר משרד הבריאות מוסיף שהמטפל מוסר את המידע בעצמו, בעל פה, ולא מסתפק בדף מידע או בטופס (סעיף 2.11).

ומי מסכים כשאתם לא יכולים? אפשר למנות מראש בא כוח, בייפוי כוח מתמשך שכולל עניינים רפואיים, או בייפוי כוח רפואי לפי חוק הכשרות המשפטית (סעיף 16). מה זה: ייפוי כוח מתמשך.

ובביטוח? ההסכמה מדעת היא ביניכם לבין המטפל. מה שחברת הביטוח מבקשת לפני ניתוח או בתביעה, כמו אישור מראש או ויתור סודיות, הוא מסמך נפרד. מה קורה בניתוח פרטי במימון הביטוח: בחירת מנתח בביטוח בריאות.

מי רשאי לקבל מידע רפואי עליכם?

מטפל ועובד במוסד רפואי שומרים בסוד כל מידע על המטופל שהגיע אליהם בעבודתם, והמוסד דואג שהעובדים שלו ישמרו עליו (סעיף 19). מסירה לאחר מותרת רק במקרים שבסעיף 20(א), ובהם:

  • המטופל הסכים.
  • יש חובה לפי דין למסור את המידע.
  • המסירה היא למטפל אחר, לצורך הטיפול בכם.
  • ועדת אתיקה קבעה, אחרי ששמעה את המטופל, שהמסירה חיונית להגנה על בריאות הזולת או הציבור.
  • פרסום מדעי, מחקר או הוראה, בלי פרטים מזהים ולפי כללים.

שני כללים חלים גם כשמותר למסור. מוסרים רק במידה הנדרשת לעניין, ותוך הקפדה שלא לחשוף את הזהות שלכם (סעיף 20(ב)). ומי שקיבל את המידע, חלה עליו חובת הסודיות של סעיף 19 (סעיף 20(ג)). כלומר, גם חברת ביטוח שקיבלה מידע בהסכמתכם.

בביטוח, ההסכמה הזו נקראת כתב ויתור סודיות רפואית. מה חותמים ואיך מצמצמים: טופס ויתור סודיות רפואית.

איך משתמשים בחוק מול חברת הביטוח?

ארבעה מצבים שבהם הזכויות האלה חוסכות לכם זמן, ולפעמים גם כסף:

  • לפני שמצטרפים לביטוח. בטופס ההצעה יש שאלון רפואי. העתק מהרשומה (סעיף 18) עוזר לענות לפי מה שתועד, ולא מהזיכרון. מה שואלים ולמה: הצהרת בריאות בביטוח.
  • כשמגישים תביעה. החברה צריכה מידע רפואי כדי לברר אותה. אפשר לחתום על ויתור סודיות, או לבקש העתק ולמסור בעצמכם את מה שהיא ביקשה. ההסבר: ויתור סודיות רפואית, והתהליך: מדריך הגשת תביעה.
  • לפני ניתוח או טיפול יקר. דעה נוספת היא זכות (סעיף 7), אבל החוק לא קובע מי משלם עליה. מי משלם: חוות דעת שנייה.
  • כשתביעה נדחתה. העתק מהרשומה עוזר לבדוק את הנימוק מול מה שתועד בפועל. איך בודקים: דחיית תביעת ביטוח.

ומה החוק לא עושה? האיסור על הפליה בסעיף 4 חל על מטפלים ועל מוסדות רפואיים. על חברות ביטוח חלים חוקים אחרים: לאנשים עם מוגבלות, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וביטוח; ולמידע גנטי, בדיקה גנטית וביטוח.

רוצים לדעת מה יש לכם בביטוח הבריאות, עוד לפני שצריך את המסמכים? כמה שאלות קצרות, בלי פרטים רפואיים.

למי פונים כשזכות לא נשמרה?

קודם במוסד הרפואי עצמו. המנהל ממנה עובד אחראי לזכויות המטופלים: הוא נותן ייעוץ וסיוע, מקבל תלונות, בודק אותן ומטפל בהן, ומדריך את הצוות (סעיף 25). לפי חוזר משרד הבריאות, את הזהות שלו ואת דרכי הפנייה אליו מפרסמים במקום בולט (סעיף 2.17).

לשאלות של זכאות בקופה, כמו תרופה, בדיקה או טיפול שלא אושרו, יש מסלול אחר, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי: ועדת חריגים בקופת חולים ונציבות קבילות הציבור. ועל חברת ביטוח מתלוננים ברשות שוק ההון: תלונה לממונה על הביטוח.

שאלות נפוצות

מה זה חוק זכויות החולה?

חוק משנת התשנ״ו שקובע את הזכויות של מי שמבקש או מקבל טיפול רפואי: טיפול, מידע, הסכמה מדעת, סודיות, כבוד ופרטיות. החובות שבו מוטלות על המטפלים ועל המוסדות הרפואיים.

אפשר לקבל העתק מהתיק הרפואי בשביל תביעת ביטוח?

כן. לפי סעיף 18(א) מגיע לכם מידע מהרשומה הרפואית, כולל העתק, ומותר לגבות על ההעתקה תשלום סביר. את ההעתק אפשר למסור לחברה לפי מה שהיא ביקשה, וכך היא מקבלת רק את מה שנדרש.

חברת הביטוח יכולה לקבל מידע רפואי עליכם בלי הסכמה?

רופא ומוסד רפואי מוסרים מידע לאחר רק במקרים שבסעיף 20, והסכמת המטופל היא אחד מהם. לכן בתביעה החברה מבקשת כתב ויתור סודיות. וגם עם הסכמה, מוסרים רק במידה הנדרשת לעניין.

מה זו הסכמה מדעת?

הסכמה לטיפול, שניתנת אחרי שהמטפל מסר לכם את האבחנה, את מהות הטיפול, את הסיכונים ואת החלופות. בניתוחים, בצנתורים, בדיאליזה, בהקרנות, בהפריה חוץ גופית ובכימותרפיה היא ניתנת בכתב.

מה עושים כשהרופא לא מוסר מידע מהתיק?

מותר לעכב מידע רק כשהוא עלול לגרום נזק חמור לבריאות או לסכן חיים, והמטפל מודיע על כך לוועדת אתיקה, שמחליטה. בכל מקרה אפשר לפנות לאחראי לזכויות המטופלים במוסד.

חוק זכויות החולה קובע מה קופת החולים מממנת?

לא. הוא קובע זכויות מול המטפל, ולפי סעיף 29 הוא לא פוטר מתשלום על שירותים רפואיים. מה הקופה נותנת נקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובסל הבריאות.

מידע כללי. זה הסבר על החוק, לא ייעוץ משפטי או רפואי. הקובע הוא נוסח החוק, ההחלטות של הגורמים המוסמכים, והמקרה שלכם.

מה למדנו

  • מגיע לכם מידע מהרשומה הרפואית, כולל העתק. על ההעתקה מותר לגבות תשלום סביר.
  • עיכוב מידע רק בסכנה של נזק חמור, ובהחלטה של ועדת אתיקה.
  • מידע רפואי עובר לאחר רק במקרים שבחוק, במידה הנדרשת, ומי שמקבל אותו שומר עליו.
  • הסכמה מדעת היא תנאי לטיפול, ובניתוחים היא בכתב.
  • בביטוח, העתק מהרשומה עוזר בהצהרת הבריאות, בתביעה ובבדיקה של דחייה.
  • תלונה על מוסד רפואי: לאחראי לזכויות המטופלים. על הקופה ועל חברת הביטוח: במסלולים נפרדים.

מקורות

המידע בעמוד נבדק מול המקורות שברשימה ב-15.10.2026. הכללים משתנים, והקובע הוא החוק, התקנון או הפוליסה שלכם.

  1. המוסד לביטוח לאומי (נוסח החוק) · חוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996, נוסח מעודכן עד תיקון התשפ״ה: סעיפים 1–8, 10, 13–21, 23, 25, 29 ו-32(3), והתוספת · נקרא 15.10.2026
  2. משרד הבריאות · חוזר המנהל הכללי 9/06, מגילת זכויות המטופל בראיה של חובות המטפל (3.4.2006): סעיפים 2.11, 2.15 ו-2.17 · נקרא 15.10.2026

עוד בנושא: ויתור סודיות רפואית · חוות דעת שנייה · הצהרת בריאות · מימוש זכויות רפואיות

השאלון שלכם

10 צעדים קצרים, כ-2 דקות. פרטים אישיים רק בסוף, כולל מספר ת״ז ותאריך הנפקה. בלי פרטים רפואיים.

בסוף מקבלים סיכום של מה לבדוק, ואיש מקצוע חוזר אליכם עם הצעה או אופציה לתיאום פגישה שתעשה לכם סדר.

סדר בכל התיק: אפשר לבקש שנבדוק גם את שאר הביטוחים שלכם, ואת הפנסיה והחיסכון.

קרן, דמות AI
קרן · דמות AI

צוות המערכת של bituch

כל נתון בעמוד מגיע עם מקור רשמי. איך אנחנו כותבים

עודכן