שר״פ: ניתוח פרטי בבית חולים ציבורי, ומה הביטוח מכסה

שר״פ, ראשי תיבות של שירות רפואי פרטי (ויש שכותבים שרפ), הוא בחירת רופא בתשלום בתוך בית חולים ציבורי. אתם בוחרים את הרופא שינתח אתכם או ייעץ לכם, ומשלמים על הבחירה בעצמכם או דרך מי שמשלם בשבילכם, כולל חברת הביטוח. לפי משרד הבריאות, שר״פ פועל בבתי חולים ציבוריים שאינם של המדינה ואינם של כללית, ומרכז המחקר והמידע של הכנסת מביא כדוגמה את הדסה ושערי צדק בירושלים. בפוליסת ניתוחים, בית חולים ציבורי שנותן בחירת רופא בתשלום נכלל בהגדרה ״בית חולים פרטי״, ולכן הכיסוי לניתוח בשר״פ נקבע לפי כללי ההסדר והחזר ההוצאות של הפוליסה.

בקצרה

שש עובדות מהמקורות הרשמיים, לפני שמחליטים על ניתוח בשר״פ:

• לפי חוזר משרד הבריאות, שר״פ הוא ״בחירת רופא בתשלום״, ישירות על ידי המטופל או מי מטעמו, לרבות המבטח שלו.
• שר״פ פועל בבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים ואינם בבעלות כללית, והחוזר לא מתיר אותו בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים של כללית.
• לפי דוחות מבקר המדינה ומסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון למועד פרסומם, בירושלים פועל שר״פ בבתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק, שהתמזג עם ביקור חולים.
• פעילות השר״פ מוגבלת ל-25% לכל היותר מהפרוצדורות או מהביקורים בבית החולים, וגם בכל יחידה בו.
• אסור לתת שירות במסלול השר״פ למטופל שנמצא במחלקה לרפואה דחופה, וגם לא למי שאושפז דרך המיון.
• בתקנות פוליסת הניתוחים, בית חולים ציבורי שנותן בחירת רופא בתשלום נכלל בהגדרה ״בית חולים פרטי״.

מה בעמוד

• מה זה שר״פ, ועל מה בדיוק משלמים?
• איפה פועל שר״פ בישראל, ולמה דווקא שם?
• במה שר״פ שונה מבית חולים פרטי ומניתוח במסלול הציבורי?
• אילו כללים קבע משרד הבריאות לשר״פ?
• ביטוח בריאות פרטי וניתוח בשר״פ: מה הפוליסה מכסה?
• השב״ן של הקופה וניתוח בשר״פ: מי משלם קודם?
• מה לבדוק לפני שבוחרים ניתוח בשר״פ?

מה זה שר״פ, ועל מה בדיוק משלמים?

לפי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות על שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הציבוריים, שר״פ הוא ״בחירת רופא בתשלום, ישירות על ידי המטופל או מי מטעמו (לרבות מבטחו)״. הבחירה נעשית לצורך נקודתי: פרוצדורה או ביקור. כלומר, בוחרים רופא מסוים לטיפול מסוים, באותו בית חולים ציבורי.

החוזר מגדיר שני סוגי שירות. ״ביקור״ הוא מפגש לצורך ייעוץ או חוות דעת. ״פרוצדורה״ היא ניתוח, פעולה פולשנית או טיפול אחר, לרבות טיפול אבחוני, שאינו ביקור. לכן שר״פ לא מוגבל לניתוחים: אפשר לבחור רופא בתשלום גם לייעוץ או לחוות דעת, וגם לפעולה פולשנית שאינה ניתוח.

עוד נקודה מהחוזר: השר״פ ״פועל במקביל לשירות הציבורי שאיננו פרטי ומתבסס על אותן התשתיות״. אותו בית חולים ואותן תשתיות משרתים את שני המסלולים. ההבדל הוא בבחירת הרופא, בתשלום עליה ובכללים שמשרד הבריאות קבע לשר״פ.

הפנייה לשר״פ היא החלטה שלכם. לפי החוזר, הפנייה לטיפול בשר״פ ״תתבצע ביוזמת המטופל בלבד״, ואסור לעובדי בית החולים להציע מיוזמתם טיפול בשר״פ למי שפנה לשירות הציבורי.

איפה פועל שר״פ בישראל, ולמה דווקא שם?

לפי משרד הבריאות, שר״פ מתקיים בישראל ״בבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים או שאינם בבעלות שירותי בריאות כללית, מזה שנים רבות״. החוזר מונה את בתי החולים הממשלתיים ואת בתי החולים של כללית בין המקומות שבהם שר״פ אינו פועל, ומבהיר שאין בו כדי ״לתמוך בקיום השר״פ או להתירו״ שם.

בתי החולים בירושלים

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מביא את ״הדסה או שערי צדק בירושלים״ כדוגמה לבתי החולים שבהם פועל שר״פ. דוח מבקר המדינה על הרפואה הפרטית קבע ש״שר״פ פועל שנים רבות בבתי החולים הציבוריים בירושלים״, ומנה שלושה: הדסה, שערי צדק וביקור חולים. באותו דוח צוין ששערי צדק וביקור חולים התמזגו. בדוח מאוחר יותר, על המרכז הרפואי הדסה, כתב המבקר שהמרכז ״מעניק שר״פ, וכן שירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות״. המשמעות, נכון למועד הדוחות: באותו בית חולים ציבורי בירושלים יש שני מסלולים, ציבורי ושר״פ, והפנייה לשר״פ נעשית רק ביוזמתכם.

בתי חולים נוספים

ההגדרה של משרד הבריאות נשענת על הבעלות על בית החולים, לא על העיר. דוח מבקר המדינה על הרפואה הפרטית ציין ששר״פ פועל גם בבתי חולים שמחוץ לירושלים, ומנה את מעייני הישועה ולניאדו. רשימה רשמית ועדכנית של כל בתי החולים שמפעילים שר״פ לא מצאנו במקורות שקראנו. לפי החוזר, מנהל בית חולים שמפעיל שר״פ צריך לפרסם לציבור, גם באתר האינטרנט של בית החולים, מידע על פעילות השר״פ. לכן כדאי לבדוק באתר של בית החולים שמעניין אתכם אם הוא מפרסם מידע על שר״פ.

למה אין שר״פ בבתי החולים הממשלתיים

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעבר הופעל שר״פ גם בבתי החולים הממשלתיים, לתקופה של כחמש שנים, והוא הופסק בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. בכנסת ה-20 הונחו הצעות חוק פרטיות להסדרת השר״פ בבתי החולים, אבל חקיקתן לא הושלמה. לפי המרכז, הנושא מוסדר בחוזר המנכ״ל של משרד הבריאות. החוזר קובע שמטרתו להסדיר את השר״פ ״במקומות בהם הוא מופעל״, ולא להרחיב אותו, ומנמק את הכללים בכך שבתי החולים הציבוריים ״מהווים חלק מהתשתית הלאומית של מערכת הבריאות הציבורית״.

במה שר״פ שונה מבית חולים פרטי ומניתוח במסלול הציבורי?

כדי להבין את השר״פ, נוח להשוות אותו לשתי דרכים אחרות לעבור ניתוח מתוכנן: המסלול הציבורי ובית חולים פרטי. ההבדלים הם במקום, בבחירת הרופא ובמימון.

ניתוח במסלול הציבורי

לפי משרד הבריאות, ניתוחים מתוכננים שכלולים בסל הבריאות ״מבוצעים לרוב במרכזים רפואיים ציבוריים או במרכזים רפואיים פרטיים אשר נמצאים בהסדר עם קופת החולים״. ניתוח חירום נכלל ומכוסה במלואו בסל הבריאות. במסלול הזה הניתוח הוא חלק מסל הבריאות שהקופה נותנת.

ניתוח בשר״פ

בשר״פ הניתוח נעשה בבית חולים ציבורי, על אותן תשתיות של השירות הציבורי, אבל אתם בוחרים את הרופא ומשלמים על הבחירה. משרד הבריאות מגביל את המסלול הזה: עד 25% מהפעילות, רק ביוזמתכם, לא במצב דחוף, ובדרך כלל רק אחרי משמרת הבוקר.

ניתוח בבית חולים פרטי

בתקנות פוליסת הניתוחים, הפסקה הראשונה בהגדרה ״בית חולים פרטי״ היא ״בית חולים בישראל שהוא בבעלות פרטית ושאינו בית חולים ציבורי כללי״. זה מוסד נפרד, לא מסלול בתוך בית חולים ציבורי. החוזר של משרד הבריאות על שר״פ עוסק בבתי החולים הציבוריים, לא בבתי חולים פרטיים. עם זאת, מבחינת פוליסת הניתוחים, ניתוח בשר״פ וניתוח בבית חולים פרטי נמצאים באותה הגדרה.

אילו כללים קבע משרד הבריאות לשר״פ?

משרד הבריאות קבע כללים לניהול השר״פ בבתי החולים הציבוריים שרשאים להפעיל אותו. הכללים מגבילים את היקף השר״פ, את השעות שבהן הוא ניתן ואת המצבים שבהם אפשר לקבל אותו, ודורשים תורים דומים בשני המסלולים. ריכזנו את הכללים שנוגעים לכם כמטופלים:

כלל	מה קובע החוזר
היקף	פעילות השר״פ לא תעלה על 25% מהפרוצדורות או מהביקורים, כשכל פרוצדורה וכל ביקור נספרים בנפרד. אותה תקרה חלה בכל יחידה, מכון, מרפאה ומחלקה.
זמינות ציבורית	מנהל בית החולים מוודא זמינות ציבורית סבירה לכל פרוצדורה או ביקור, ברמת כל רופא שעוסק בשר״פ.
תורים	שיטת קביעת התורים צריכה לתת אורך תור דומה לאותו טיפול, בשר״פ ובשירות הציבורי. אם יש פער, המנהל פועל לקצר את התור הציבורי.
מי יוזם	רק המטופל. אסור לעובדי בית החולים להציע מיוזמתם שר״פ למי שפנה לשירות הציבורי.
שעות	שר״פ ניתן רק אחרי המשמרת הראשונה, לא בין 7:00 ל-15:00, אלא אם מנהל בית החולים סבר שיש הצדקה קלינית ותיעד זאת בכתב.
תורנות וכוננות	רופא לא עוסק בשר״פ במהלך תורנות או כוננות.
רפואה דחופה	אסור לתת שר״פ למטופל במחלקה לרפואה דחופה, לפרוצדורות שהוא מופנה אליהן ישירות משם, ולמי שאושפז דרך המיון.
מידע לציבור	בית החולים מפרסם, גם באתר האינטרנט שלו, איך פונים לשר״פ, איך ניתן השירות ואילו כללים קובעים אילו רופאים נכללים בו.
בקרה	בית החולים מדווח למשרד הבריאות פעם בשנה, והעמידה בחוזר נבדקת כחלק מתנאי הרישיון שלו.

מה עושים עם זה? שלושה כללים נוגעים ישירות להחלטה שלכם: אין שר״פ במיון, בפרוצדורות שמפנים אליהן ישירות מהמיון ולמי שאושפז דרך המיון, גם אם יש לו ביטוח; לצוות אסור להציע שר״פ ביוזמתו; והתור לאותו טיפול אמור להיות דומה בשני המסלולים. על תורים במערכת הציבורית כתבנו במדריך על תור לרופא מומחה.

ביטוח בריאות פרטי וניתוח בשר״פ: מה הפוליסה מכסה?

פוליסת ניתוחים פרטית יכולה לכסות ניתוח בשר״פ, כי התקנות כוללות בית חולים ציבורי שנותן בחירת רופא בתשלום בהגדרה ״בית חולים פרטי״. הכיסוי עצמו נקבע לפי אותם כללים שחלים על כל ניתוח פרטי, ובהם השאלה אם המנתח בהסדר עם חברת הביטוח. התקנות קובעות שפוליסת ניתוחים בישראל תכלול ״כיסוי למלוא העלות״ של רשימה סגורה של מקרים:

רכיב	מה קובעות התקנות
התייעצויות	3 התייעצויות בכל שנת ביטוח, גם אם בסוף הניתוח לא בוצע.
שכר המנתח	נכלל בכיסוי, כרכיב נפרד.
הוצאות הניתוח	כל ההוצאות הרפואיות הנדרשות לניתוח בבית חולים פרטי או במרפאה כירורגית פרטית, לרבות שכר מרדים, חדר ניתוח, ציוד מתכלה, שתלים, תרופות ובדיקות.
אשפוז	עד 30 ימי אשפוז, כולל אשפוז לפני הניתוח.
ניתוח רק בהסדר	אם הממונה (״המפקח״ בלשון התקנות) הורה שהליך יבוצע רק אצל ספק שירות שיש לו הסדר עם המבטח, חברת הביטוח כוללת תנאי כזה בפוליסה.
ספק שאינו בהסדר	אם לחברה יש הסדר לאותו הליך והיא מציעה החזר הוצאות אצל ספק אחר, ההחזר לא יעלה על הסכום המרבי שהייתה משלמת לספק בהסדר.

מה זה אומר בשר״פ? התקנות מונות בנפרד את שכר המנתח ואת הוצאות הניתוח והאשפוז. לכן ודאו שההסדר לניתוח בשר״פ חל על שניהם, ולניתוח הספציפי שלכם. על הבחירה בין מנתח בהסדר למנתח שאינו בהסדר כתבנו במדריך בחירת מנתח בביטוח בריאות, ואת המקומות שבהם חברות הביטוח מפרסמות את הרשימות ריכזנו בעמוד רופאים ומנתחים בהסדר.

השב״ן של הקופה וניתוח בשר״פ: מי משלם קודם?

השב״ן הוא תוכנית השירותים הנוספים של קופת החולים. לפי משרד הבריאות, תוכנית השב״ן ״מעניקה כיסוי רחב לניתוחים רפואיים פרטיים ובחירת מנתח״, ומכסה את עלות הניתוח, לרוב עם השתתפות עצמית של המבוטח. בשנה האחרונה שנבדקה בדוח של משרד הבריאות בוצעו כ-73.5 אלף ניתוחים במימון השב״ן, לעומת כ-40.5 אלף במסגרת ביטוחים מסחריים.

אילו ניתוחי שר״פ, ובאילו בתי חולים, נכללים בשב״ן של כל קופה? המקורות שקראנו לא מפרטים את זה, ולכן בודקים בתקנון השב״ן של הקופה שלכם. על השב״ן ואיך משווים בין הקופות כתבנו במדריך שב״ן: ביטוח משלים של קופות החולים.

פוליסה מסוג משלים שב״ן

לפי משרד הבריאות, פוליסת משלים שב״ן ״נועדה להרחיב את הכיסוי שמציעה קופת החולים במסגרת השב״ן״: מנצלים קודם את הזכויות בשב״ן, ורק אחר כך הפוליסה המסחרית נכנסת לפעולה. חוזר רשות שוק ההון על מבנה ביטוחי הבריאות קובע לפוליסה כזו שלושה כללים:

• אם השב״ן משתתף במימון, חברת הביטוח משלימה לפחות את ההפרש בין ההוצאות בפועל לבין מה שמגיע לכם לפי תנאי השב״ן.
• אם השב״ן לא משתתף במימון לכלל העמיתים, כולל מצב שבו הייתם בתקופת אכשרה בשב״ן כשהצטרפתם לביטוח, משולמות לכם ההוצאות בפועל.
• אם השב״ן לא משתתף בגלל נסיבות שנוגעות לכם אישית, משולם לכם לפחות ההפרש.

כלל נוסף מאותו חוזר חל על כל ביטוח ניתוחים עם השתתפות עצמית, משלים שב״ן או שקל ראשון: אם עלות הניתוח נמוכה מההשתתפות העצמית, חברת הביטוח מאפשרת לכם לעבור את הניתוח במחיר שנקבע בהסדר בינה לבין נותן השירות.

פוליסה מסוג שקל ראשון

פוליסת ״מהשקל הראשון״ מכסה ניתוחים פרטיים ״ללא תלות בזכאות המבוטח במסגרת השב״ן״. לפי משרד הבריאות, אתם בוחרים מנתח מרשימת ההסדר של חברת הביטוח, והחברה נושאת במלוא עלות הניתוח, בלי לפנות קודם לשב״ן. בשר״פ, השאלה המעשית היא אם המנתח שבחרתם, ובית החולים שבו הוא מנתח, בהסדר של חברת הביטוח לניתוח הזה. את ההבדלים בין שני סוגי הפוליסות פירטנו במדריך משלים שב״ן או שקל ראשון.

מה לבדוק לפני שבוחרים ניתוח בשר״פ?

לפני שאתם קובעים ניתוח בשר״פ, עברו על הרשימה מול חברת הביטוח, הקופה ובית החולים:

• בדקו אם לחברת הביטוח יש הסדר לניתוח הזה בדיוק, ועם מי: עם המנתח, עם בית החולים או עם שניהם.
• ודאו שההסדר חל גם על הוצאות בית החולים: חדר הניתוח, ההרדמה, השתלים והאשפוז, ולא רק על שכר המנתח.
• בקשו מחברת הביטוח בכתב את הסכום המרבי שתחזיר, אם המנתח אינו בהסדר.
• שאלו את חברת הביטוח אם צריך אישור מראש לפני הניתוח, ואילו מסמכים מגישים כדי לקבל אותו.
• בדקו בפוליסה אם היא משלים שב״ן או שקל ראשון. בפוליסת משלים שב״ן פונים קודם לשב״ן.
• בדקו בתקנון השב״ן של הקופה אם ניתוח בשר״פ בבית החולים הזה נכלל, ומה ההשתתפות העצמית.
• קראו את המידע שבית החולים מפרסם על השר״פ: איך פונים, איך ניתן השירות ומהם הכללים שלפיהם רופאים נכללים בשר״פ.
• בדקו כמה התייעצויות נשארו לכם בשנת הביטוח. הפוליסה כוללת 3 התייעצויות בשנה.

שאלות נפוצות

יש שר״פ בבתי חולים ממשלתיים?

לפי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות, לא. שר״פ מתקיים בבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים ואינם בבעלות כללית, והחוזר לא מתיר אותו בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים של כללית. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעבר הופעל שר״פ גם בבתי החולים הממשלתיים, והוא הופסק בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

באילו בתי חולים בירושלים יש שר״פ?

לפי דוחות מבקר המדינה ומסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון למועד פרסומם, בירושלים פועל שר״פ בבתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק, שהתמזג עם ביקור חולים. לפי חוזר משרד הבריאות, בית חולים שמפעיל שר״פ אמור לפרסם את דרכי הפנייה ואת הכללים, גם באתר האינטרנט שלו.

אפשר לבקש שר״פ כשמגיעים למיון?

לא. לפי חוזר משרד הבריאות, אסור לתת שירות במסלול השר״פ למטופל שנמצא במחלקה לרפואה דחופה, לפרוצדורות שהוא מופנה אליהן ישירות משם, ולמי שאושפז דרך המיון. הנימוק בחוזר: פעילות רפואית דחופה אינה מתאימה לשר״פ, בגלל מצוקת המטופל והקושי לקבל החלטה שקולה באותו רגע.

בשר״פ מחכים פחות לניתוח?

חוזר משרד הבריאות דורש מבית החולים שיטת תורים שתיתן ״אורך תור דומה לאותו טיפול״ למטופלים בשר״פ ולמטופלים בשירות הציבורי. אם מתגלה פער, מנהל בית החולים צריך לפעול לקצר את התור הציבורי.

הצוות בבית החולים הציע לי שר״פ. זה תקין?

לפי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות, פנייה לשר״פ נעשית ״ביוזמת המטופל בלבד״, ואסור לעובדי בית החולים להציע מיוזמתם טיפול בשר״פ למי שפנה לשירות הציבורי. הצעה כזו ביוזמת הצוות לא תואמת את הכללים של משרד הבריאות.

המדריך המלא: ביטוח בריאות פרטי.

מקורות

1. משרד הבריאות · חוזר המנהל הכללי מס׳ 10/2017 "שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הציבוריים", ח׳ בכסלו התשע״ח (26.11.2017), תחולה לא יאוחר מ-1.1.2018 · נקרא 28.10.2026
2. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים ולטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה-2015 (תחילה: כ״ב בשבט התשע״ו, 1.2.2016) · נקרא 28.10.2026
3. הכנסת · מרכז המחקר והמידע, "מונחים בתחום הבריאות", ערך "שירות רפואי פרטי (שר״פ)", פרק "רפואה פרטית, ביטוחי בריאות משלימים וביטוחי בריאות פרטיים", ט׳ בסיון התשע״ט, 12.6.2019 · נקרא 28.10.2026
4. מבקר המדינה · דוח שנתי 63ג (2013), "היבטים במערכת הרפואה הפרטית: מדיניות, אסדרה וכלי פיקוח" · נקרא 28.10.2026
5. מבקר המדינה · דוח שנתי 66ג (2016), "משרד הבריאות – המרכז הרפואי הדסה – היבטים בניהול ובהסכם ההבראה, ופיקוח המדינה על בתי חולים ציבוריים" · נקרא 28.10.2026
6. משרד הבריאות · אגף בכיר רגולציה כלכלית, "מבט עומק: ביטוח ניתוחים בישראל – השוואת רשימות המנתחים בשב״ן ובביטוחים המסחריים", טבת התשפ״ו – ינואר 2026 · נקרא 28.10.2026
7. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · חוזר ביטוח 2022-1-14, "תיקון הוראות החוזר המאוחד – שער 6 חלק 3 פרקים 1, 2, 3, 4 ו-6 – עריכת תכנית לביטוח בריאות", 20.9.2022 · נקרא 28.10.2026

עוד בנושא: תור לרופא מומחה · בחירת מנתח בביטוח בריאות · רופאים ומנתחים בהסדר · שב״ן: ביטוח משלים של קופות החולים · תקופת אכשרה