כשמשפט בפוליסה אפשר לקרוא בשתי דרכים, יש כללים שקובעים איזו קריאה גוברת. שלושה מהם כתובים בחוק: סייג שלא הובלט לא תופס (סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח), פירוש נגד מי שניסח את החוזה עדיף על פירוש לטובתו, ולפי הנוסח החדש, חוזה אחיד מתפרש לפי אומד הדעת של הצדדים (סעיף 25 לחוק החוזים). העמוד הוא חלק מיסודות הביטוח. זה מידע כללי מהחוק, לא ייעוץ משפטי.
חמישה כללים שכדאי להכיר לפני ויכוח על נוסח:
- הבלטה. תנאי או סייג לחבות מפורטים ליד הנושא או בהבלטה מיוחדת. אחרת החברה לא מסתמכת עליהם (סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח).
- תשובות בכתב. תשובה שלכם בטופס, שהעתקה לא צורף לפוליסה, החברה לא מסתמכת עליה (סעיף 4).
- נגד המנסח. בחוזה שיש לו כמה פירושים, כשלאחד הצדדים הייתה עדיפות בעיצוב התנאים, פירוש נגדו עדיף (סעיף 25(ב1) לחוק החוזים).
- חוזה אחיד. לפי הנוסח החדש של סעיף 25(א), חוזה אחיד מתפרש לפי אומד הדעת של הצדדים, גם אם הוסכם בו אחרת.
- מקיים ולא מבטל. פירוש שמקיים את החוזה עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל (סעיף 25(ב)).
מה בעמוד
- סייג שלא הובלט
- סעיף 25 לחוק החוזים
- מה השתנה בתיקון
- פירוש נגד המנסח
- מונחים מקובלים
- מה עושים כשהנוסח לא ברור
מה קורה לסייג שלא הובלט בפוליסה?
לפני כל כלל פרשנות, יש כלל של צורה. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע: תנאי או סייג לחבות החברה או להיקפה מפורטים בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או מצוינים בה בהבלטה מיוחדת. תנאי או סייג שלא עומדים בזה, החברה לא זכאית להסתמך עליהם.
לצד זה, שני כללים על המסמכים עצמם:
- תשובות שצורפו. כשהחוזה מזכיר תשובה שנתתם בכתב לשאלה של החברה, מצורף לפוליסה העתק שלה. תשובה שהעתקה לא צורף, החברה לא זכאית להסתמך עליה (סעיף 4).
- לפני שהפוליסה הגיעה. כל עוד הפוליסה לא נמסרה לכם, רואים כמוסכמים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותה חברה, כפי שהוגשו לממונה על שוק ההון, אלא אם הוסכם אחרת (סעיף 2(ב)).
על סעיפים 2 עד 4 אין להתנות בכלל (סעיף 39(א)). כלומר, פוליסה לא יכולה לוותר עליהם, גם לא בהסכמה. מה בודקים כבר לפני החתימה: לפני שחותמים על פוליסה.
מה אומר סעיף 25 לחוק החוזים על פירוש חוזה?
חוק חוזה הביטוח לא כולל פרק על פרשנות. את הכללים הכלליים לפירוש חוזה קובע סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), והוא מנוסח לכל חוזה. הנוסח הישן של סעיף 25(א), שחל על חוזים שנכרתו לפני התיקון האחרון, אומר: חוזה מתפרש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם כשאומד הדעת משתמע במפורש מלשון החוזה, החוזה מתפרש לפי לשונו.
לצד סעיף 25(א) עומדים כללים שלא השתנו:
| הכלל | מה הוא אומר | הסעיף |
|---|---|---|
| מקיים ולא מבטל | חוזה שאפשר לפרש בכמה דרכים: פירוש שמקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל | 25(ב) |
| נגד המנסח | חוזה שאפשר לפרש בכמה דרכים, כשלאחד הצדדים הייתה עדיפות בעיצוב התנאים: פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו | 25(ב1) |
| מונחים מקובלים | ביטויים ותניות שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג מתפרשים לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים | 25(ג) |
מה השתנה בסעיף 25 בתיקון האחרון?
סעיף 25(א) תוקן בתיקון תשפ״ו, ויש לו היום שני נוסחים: אחד לחוזים שנכרתו עד יום התחילה של התיקון, ואחד לחוזים שנכרתו או חודשו מאותו יום (התאריכים ברשימת המקורות). המילה "חודשו" חשובה בביטוח, כי פוליסות רבות מתחדשות. פוליסות בריאות רבות מתחדשות מאליהן כל שנתיים, לפי מה שכתוב בתנאי הפוליסה (חידוש אוטומטי של פוליסה).
מה אומר הנוסח החדש, בקצרה:
- הסכמה על דרך הפרשנות. הצדדים יכולים להסכים איך יפורש החוזה ואילו ראיות יהיו קבילות. בלי הסכמה כזו, פועלים לפי שאר הכללים (25(א)(1)).
- חוזה עסקי. חוזה עסקי שלא נקבע בו אחרת מתפרש לפי לשונו בלבד, חוץ ממצב שבו הלשון לבדה מובילה לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או לסתירה בין הוראות (25(א)(2)).
- חוזה אחיד וחוזה צרכני. חוזה שאינו עסקי, וכן חוזה אחיד גם אם הוסכם בו אחרת, מתפרשים לפי אומד הדעת של הצדדים, כפי שהוא משתמע מהחוזה ומהנסיבות (25(א)(4)).
- המשקל ללשון ולנסיבות. בין השאר לפי יחסי הצדדים, כולל פערי מידע ויחסי אמון מיוחדים, מידת הפירוט של החוזה, והניסיון המקצועי והייצוג המשפטי של הצדדים (25(א)(4)).
- בלי עורך דין. צדדים שלא היו מיוצגים בידי עורך דין בעריכת החוזה, רואים אותם כמי שלא הסכימו על דרך הפרשנות. והסכמה שסותרת את הכלל של פירוש נגד המנסח, אין לה תוקף (25(א)(5)).
האם פוליסה מסוימת היא "חוזה אחיד" במובן החוק, ואיך בתי המשפט מיישמים את הנוסח החדש על פוליסות, לא בדקנו בפסיקה. ההגדרה של חוזה אחיד והכללים על תנאי מקפח: חוק החוזים האחידים וביטוח.
פוליסה שאתם לא בטוחים מה היא באמת מכסה? כמה שאלות קצרות, בלי פרטים רפואיים.
מה זה פירוש נגד המנסח, ולמה הוא חשוב בביטוח?
סעיף 25(ב1) קובע כלל אחד, קצר: כשאפשר לפרש חוזה בכמה דרכים, והייתה לאחד הצדדים עדיפות בעיצוב התנאים שלו, פירוש נגד אותו צד עדיף על פירוש לטובתו.
בביטוח, מי שמנסח את הפוליסה הוא בדרך כלל החברה. לכן כשמילה או משפט בפוליסה סובלים שתי קריאות סבירות, הכלל הזה מטה את הכף לקריאה שפחות נוחה למי שניסח. שני גבולות:
- רק כשיש כמה פירושים. הכלל לא הופך נוסח ברור. הוא פועל רק כשיש באמת יותר מקריאה סבירה אחת.
- אי אפשר לוותר עליו בהסכם. לפי סעיף 25(א)(5)(ב), להסכמה שנוגדת את סעיף 25(ב1) אין תוקף.
ומה עם מונחים שחוזרים בכל הפוליסות?
לפי סעיף 25(ג), ביטויים ותניות שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג מתפרשים לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. בביטוח יש הרבה מונחים כאלה: תקופת אכשרה, השתתפות עצמית, מצב רפואי קודם. לכן כשמונח מופיע בפוליסה, שווה לבדוק גם מה הוא אומר בדרך כלל, ולא רק מה נדמה שהוא אומר. רוב המונחים, במשפט אחד: מילון הביטוח.
ויש מונחים שהמשמעות שלהם קבועה בהוראות של רשות שוק ההון, כמו ההגדרה של תאונה בביטוח תאונות אישיות. במקרים כאלה ההגדרה עצמה כתובה בפוליסה, וקוראים אותה משם. על הסייגים עצמם: סייגים בפוליסה.
מה עושים כשהנוסח בפוליסה לא ברור?
- מעתיקים את המשפט המדויק. עם מספר הסעיף ומהדורת הפוליסה, מדף פרטי הביטוח.
- בודקים הבלטה. הסייג כתוב ליד הנושא, או מובלט? אם לא, סעיף 3.
- בודקים מה צורף. ההצהרה שלכם צורפה לפוליסה? אם לא, סעיף 4.
- כותבים לחברה. מה הקריאה שלכם, ולמה. ומבקשים תשובה מנומקת בכתב.
- בודקים את המועד. מתי נכרתה הפוליסה ומתי חודשה, כי זה קובע איזה נוסח של סעיף 25(א) חל.
בפסיקה יש עוד כללי פרשנות לפוליסות, שלא בדקנו לעמוד הזה, ולכן לא נכתבו כאן. במחלוקת אמיתית על נוסח, פונים לעורך דין עם הפוליסה ביד.
איש מקצוע חוזר אליכם עם הצעה, או עם אופציה לתיאום פגישה שתעשה לכם סדר.
שאלות נפוצות
מה זה פרשנות נגד המנסח?
כלל שבסעיף 25(ב1) לחוק החוזים: כשאפשר לפרש חוזה בכמה דרכים, והייתה לאחד הצדדים עדיפות בעיצוב התנאים, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. להסכמה שנוגדת את הכלל אין תוקף.
סייג שלא הודגש בפוליסה תקף?
לפי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תנאי או סייג לחבות מפורטים ליד הנושא או בהבלטה מיוחדת. אחרת החברה לא זכאית להסתמך עליהם.
איך מפרשים חוזה אחיד?
לפי הנוסח החדש של סעיף 25(א) לחוק החוזים, חוזה אחיד מתפרש לפי אומד הדעת של הצדדים, כפי שהוא משתמע מהחוזה ומהנסיבות, גם אם הוסכם בו אחרת. הנוסח הזה חל על חוזים שנכרתו או חודשו מיום תחילת התיקון.
מה אם החברה מסתמכת על תשובה שלי שלא צורפה לפוליסה?
לפי סעיף 4 לחוק חוזה הביטוח, תשובה בכתב שהחוזה מזכיר מצורפת לפוליסה בהעתק. תשובה שהעתקה לא צורף, החברה לא זכאית להסתמך עליה.
מונח בפוליסה מתפרש לפי מה שכתוב או לפי המקובל?
לפי סעיף 25(ג), ביטויים שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג מתפרשים לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. הגדרה שכתובה בפוליסה עצמה קוראים משם.
מה למדנו
- סייג שלא הובלט, ותשובה שלא צורפה, החברה לא מסתמכת עליהם.
- פירוש נגד המנסח עדיף, ואי אפשר לוותר על הכלל בהסכם.
- חוזה אחיד מתפרש לפי אומד הדעת, בנוסח החדש של סעיף 25(א).
- המועד שבו הפוליסה נכרתה או חודשה קובע איזה נוסח חל.
- במחלוקת, כותבים לחברה עם המשפט המדויק ומבקשים תשובה מנומקת.
המדריך המלא: בדיקת תיק ביטוחי.
מקורות
- ספר החוקים הפתוח (ויקיטקסט), מתוך מאגר החקיקה של הכנסת · חוק חוזה הביטוח, התשמ״א-1981: נוסח מתוך מאגר החקיקה של הכנסת/ויקיטקסט, לא הנוסח הרשמי ברשומות: סעיפים 2–4 ו-39(א) · נקרא 22.10.2026
- ספר החוקים הפתוח (ויקיטקסט), מתוך מאגר החקיקה של הכנסת · חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973: נוסח מתוך מאגר החקיקה של הכנסת/ויקיטקסט, לא הנוסח הרשמי ברשומות: סעיף 25, בשני הנוסחים של 25(א): לחוזים שנכרתו עד 6.1.2026, ולחוזים שנכרתו או חודשו מ-7.1.2026 (תיקון תשפ״ו), וסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג) · נקרא 22.10.2026
עוד בנושא: חוק חוזה הביטוח · לפני שחותמים על פוליסה · פוליסה · הצהרת בריאות